דליפת שתן - בריחת שתן לנשים

דליפת שתן - בריחת שתן לנשים                                                                                                 

 אחת מכל שלוש נשים בגילאי 50 ומעלה סובלות מדליפת שתן.
תופעה זו שכיחה ביותר גם בקרב נשים צעירות לאחר לידה - יותר מ- 40% מתוכן מדווחות על דליפת שתן.
לתופעה ישנם טיפולים יעילים שאינם פולשניים - פיזיותרפי ותרופתי.
הבעיה- כמחצית מהנשים חוששות ומתביישות לפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים, ומעדיפות "לחיות עם זה".

כל אישה רביעית בעולם המערבי, מעל גיל 20  לוקה בדליפת שתן, שבהגדרתה הינה תלונה על איבוד שתן, בריחת שתן בטיפות או בכמות גדולה. מצב זה מהווה פגיעה באיכות החיים בהווה, ומאיים על בריאותה הכללית והנפשית של האישה בעתיד.

ייתכן כי דליפת השתן תגרם כתוצאה ממאמץ כמו עיטוש או שיעול וייתכן כי תהיה זו דליפת שתן בשל דחיפות הצורך בהטלתו. דליפת שתן בדחיפות מופיעה ללא התראה ולכן אין אפשרות להתכונן אליה או להסתיר את קיומה. דבר זה מגביר את הבושה בקרב אלו הסובלות מן התופעה ומונע מהן להודות בקיומה, לשתף את הקרובים אליהן ולפנות לקבלת טיפול.

נשים הסובלות מדליפת שתן דחופה חשופות יותר לתופעות לוואי כגון דלקות שתן תכופות (פי 4.3 מנשים בריאות), סיכון גבוה לנפילות ולשברים בגיל המבוגר, נדודי שינה ועוד.

אורח חייהן של הנשים הסובלות מן התופעה נפגע בצורה משמעותית. הן נאלצות להתאים את עצמן לתופעה ממנה הן סובלות ע"י שימוש תכוף בפדים, תכנון היציאה מהבית עפ"י שירותים זמינים, חוסר רצון לבוא במגע מיני עם בן הזוג, התבודדות חברתית (חשש שהסביבה תבחין בבעיה), תחושת "הזדקנות מוקדמת" ועיסוק מתמיד בהסתרת הבעיה.

כתוצאה מהתפתחות חקר תחום אורוגניקולוגיה בעולם כיום, הטיפולים המקובלים לבעיה הינם טיפול התנהגותי בפיזיותרפיה בשילוב של טיפול תרופתי לצורך חיזוק רצפת האגן . בשל מיעוט מחקרים בארץ ובעולם, לא ידוע עד כה איזה מהטיפולים עוזר. האם הנשים שמגיעות לטיפול יכלו לוותר את התרופה או אולי על הטיפול הפיזיותרפי ולחסוך לעצמן זמן וטיפול מיותרים?

ד"ר רחל כפרי - פיזיותרפיסטית בכירה טיפול ושיקום רצפת האגן

יצירת קשר:

אימייל - rachelkafri@gmail.com

טלפון נייד - 054-4947493

שיקום תפקודי של רצפת האגן בנשים גברים וילדים

שיקום תפקודי של רצפת האגן בנשים גברים וילדים

לרצפת האגן בגוף האדם שני תפקידים משמעותיים:

הראשון יציבתי – הרמת איברי רצפת האגן והבטן כנגד כוח הכובד.

השני תפקודי – תיאום שליטה על מערכת השתן והצואה, ותפקוד מיני.

הפרעה בתפקוד התקין עלולה לגרום לסימפטומים כגון: פגיעה בשליטה בשתן ו/בצואה וכאבים.

אי שליטה על מתן שתן ו/או אי שליטה על מתן צואה הינו מצב שבו השתן ו/או הצואה יוצאים ללא רצוננו - אי שליטה ביציאות.

קושי במתן השתן ו/או הצואה (כגון עצירות) מלווים במאמץ הדוחף את אברי האגן כלפי מטה, ובהמשך יכול לגרום למצבי אי שליטה, וצניחות של איברי האגן.

מצבי אי שליטה גורמים לבושה ומבוכה ולכן פוגעים מאד בחיי הפרט. שינויים התנהגותיים כגון הגבלת שתיה, חיפוש אחר שירותים, והטלת שתן תכופה עלולים לפגוע גם בבריאותו של הפרט, כגון הימנעות משתיה ומפעילות גופנית.

מצבים של צניחות איברים ברצפת האגן עלולים לגרום גם לכאבי גב, בטן ואגן עקב משיכת הרקמות הרכות מטה.

בגברים קיימים הן מצבי דחיפות ותכיפות במתן שתן, והן מצבי אי שליטה בריחת שתן במיוחד לאחר ניתוח כריתת הערמונית.

בילדים השליטה על מתן שתן וצואה צריכה להתבסס עד גיל 7. שינויים התנהגותיים כגון מתן תכוף של שתן או עצירות עלולים לשנות את קיבולת השלפוחית והרקטום, ועקב כך לפגוע בשליטה בגיל מבוגר יותר.

מצבי כאבים בפירנאום, כאבים בישבן, כאבים באשכים, כאב בחגורת האגן ורצפת האגן יכולים לנבוע הן ממתיחת ייתר של הרקמות הרכות והן עקב לחץ על מפרקים, רקמות רכות ועצבים. במצבי כאב הגוף מגן על עצמו בכיווץ שרירים, אשר שכלעצמו יוצר כאב עקב ירידה באספקת הדם למערכות העצבים ולשרירים. כאב שאינו מטופל כראוי עלול להיות כרוני, והליך הטיפול עלול להיות ארוך אם לא טופל בזמן.

בכל המצבים המוזכרים, פיתוחים מדעיים בתחום אורוגניקולוגיה מאפשרים טיפולים כירורגיים, תרופתיים והתנהגותיים כשבראש ובראשונה יש חשיבות להליך של חיזוק רצפת האגן 

ד"ר רחל כפרי - שיקום רצפת האגן